המבוא לסיפור החיים של יהושע כפיר:
ההיסטוריה המשפחתית שלי נראית לי כיום די מעורפלת. אף פעם לא שאלתי ולא חקרתי אודותיה עד הגיעי לגיל שבו כבר היה מאוחר מדי. הוריי מצידם לא נטו לדבר על העבר שלהם. הם הגיעו לארץ חדשה, פתחו בחיים חדשים ורצו להשאיר את העבר מאחוריהם ולהביט רק קדימה. המעט שאני יודע על סבי וסבתי מצד אבא, יהושע וסוֹסיה קופרשטיין, הוא שהם חיו בכפר קטן בשם מרקוּלשטי ((Mărculești בדרום מזרח רומניה (כיום שייך למולדובה). לייב קופרשטיין, בן דודו של סבי, שעלה לארץ וכתב רבות על ההיסטוריה שלו, סיפר בכתביו שכמחצית מתושבי הכפר היו שייכים למשפחת קופרשטיין. במרקולשטי התגוררו 300 משפחות.
סבי יהושע וסבתי סוסייה היו בני דודים מדרגה שנייה. הדמות הדומיננטית במשפחת קופרשטיין הייתה ללא ספק סבתי סוֹסיה. היא הייתה זו שניהלה את עסקי המשפחה, שכללו גידול של עדר כבשים וניהול הפאב של הכפר. את כל אלה היא עשתה במקביל להולדה וגידול של 12 ילדים. את אחד מבניה איבדה סוסיה כבר בהיותו תינוק ואחר נהרג במלחמה. סבי יהושע קופרשטיין נפטר בגיל צעיר יחסית, בן 52 היה במותו.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה הייתה סוסיה כבר אלמנה ואם ל-11 ילדים. זמן קצר לפני שהצבא הגרמני הגיע למרקוּלשטי, ברחו סוסיה ושמונה מבניה לרוסיה, כמו רבים מיהודי מזרח אירופה. שלושת הבנים הנותרים עזבו את הכפר קודם לכן, ביניהם אבי. לאחר תום המלחמה נשארה סבתי יחד עם בניה בעיר לבוב ברוסיה.
בדרך שלי
יהושע כפיר
כתיבה ועריכה: רותי ליאור