תיעוד וביוגרפיה
                         
 
קורות חיים
חיים ברונשטיין
 
 
 

זיכרונות הילדות הראשונים של חיים (קרלי) ברונשטיין הם ממחנה הריכוז "מוֹגילב פּוֹדוֹלסק". הוא נולד בשנת 1939 בעיר צ'רנוביץ, עיר המחוז של אזור בוקובינה, שהייתה אז חלק מרומניה. קרול היה שמו הרשמי ובמשפחה קראו לי בשם החיבה "קרלי".

חיים נולד ממש לתוך המלחמה. המלחמה הגיעה לצ'רנוביץ כאשר מלאו לו שנה וחצי, בתחילת שנת 1941. הגרמנים פינו את משפחתו, ואיתם עוד עשרות אלפי יהודים, למחנה הריכוז באזור טרנסניסטריה.
במחנה הריכוז עברו עליהם שלוש וחצי שנים של תלאות, רעב ומלחמת הישרדות. השנים הללו זכורות לחיים במטושטש. חלק מן הזיכרונות מאז הם זיכרונות אמיתיים, וחלקם מבוסס על סיפוריהם של אחרים, שאותם שמע במשך השנים.

את אביו חיים אינו זוכר כלל. הוא גויס לצבא הרוסי כשפרצה המלחמה, וחיים היה תינוק קטן. הוריו חיו יחד רק כשנתיים עד שפרצה המלחמה וקטעה את חייהם באחת. ב-1941 האב הועבר יחד עם הפלוגה שלו לעבר החזית ומשם כבר לא חזר. מי שחזר מן הקרבות היה בן אחותו, שהיה עימו בקרב. הוא סיפר שכמעט כולם נהרגו סביבו.
אימו של חיים הייתה הדמות המרכזית בחייו לאורך כל ילדותי. היא נולדה בשנת 1913 בעיר ראדאוץ. משפחתה התגוררה בכפר סטראז'ה ועסקה בחקלאות וגם במסחר של מוצרי חקלאות. למשפחת סבו של חיים הייתה טחנת קמח, וסביב הפעלתה עבדו כל בני המשפחה.

לאחר תום המלחמה עלה חיים עם דודו ודודתו לארץ. אימו הגיעה זמן קצר אחריהם. הקמת מדינת ישראל והיווצרות האפשרות לשיקום של פליטי השואה, עיצבו את ילדותו המאוחרת של חיים. הוא התחנך כפר הנוער בן-שמן ולאחר מכן בבית הספר לקציני-ים בעכו.
מאז שסיים את בית הספר העממי הייתה בו אמביציה להצליח בכוחות עצמו. לדבריו האירוע המשמעותי הראשון בחייו היה הצלחתו להשתחרר מהתדמית הפרועה שלו בתקופת הילדות ולהתקבל לבית הספר לקציני-ים בעכו. האירוע השני היה קבלתו ללימודים בטכניון.

לאחר סיום לימודיו חיים נשא לאישה את ציבי והקים איתה משפחה חדשה. נולדו להם ארבעה ילדים. כבר בשנים הראשונות לאחר שסיים את לימודי ההנדסה בטכניון פתח בקריירה עצמאית והקים חברה משלו לניהול פרויקטים בתחום הבנייה. גם כיום, לאחר גיל הפנסיה, הוא ממשיך בניהול פרוייקטים גדולים וחשובים ברחבי העולם. כאשר הוא נמצא בארץ הוא נהנה מן הקשר עם ילדיו ונכדיו, שממלאים אותו שמחה והנאה, ויוצרים סביבו את האינטימיות והמשפחתיות שאותה חיפש.

קטע מתוך דבריו של חיים בספר:
"אינני יודע מהיכן רכשתי את היכולת לשווק את עצמי. מעולם לא למדתי לימודי שיווק ופרסום פורמליים. מן השלבים הראשונים שלי כעצמאי הצלחתי ליצור קשרים טובים עם אנשים, וידעתי להציג את עצמי בצורה טובה ומועילה, וגם ידעתי, לרוב, אל מי כדאי לי לפנות. היכולת הזו קשורה אולי לעובדה שמגיל צעיר למדתי לקחת אחריות על מעשיי ולהחליט בעצמי על כל צעד שעשיתי. קשה לי להצביע על מישהו מסוים שממנו רכשתי את היכולת לקדם את עצמי מבחינה עסקית. היו אנשים אחדים שהשפיעו עליי בנערותי. אחד מהם היה המחנך שלי בכיתה ח' בפנימיית בן שמן, שכמעט זרק אותי מן החדר כאשר ניגשתי אליו לבקש מלגה ללימודים בבית הספר לקציני-ים. כאשר נוכחתי שממנו לא תבוא לי התשובה הרצויה לי, פניתי לכיוון אחר. באותו רגע ההחלטה שלי ללמוד בבית הספר לקציני-ים כבר נעשתה, והייתי כבר נעול על המטרה".